פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן – שַׁבַּת נַחֲמוּ
השבוע אנחנו נוגעים במשהו שמגדיר אותנו כיהודים, כמאמינים: האמונה באחדות האלוקית, והאמת שהיא הרבה מעבר לסתם רעיון.
"וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".
הפסוק הזה מכניס אותנו לתוך עומק החוויה הרוחנית שלנו, ומחלק אותה לשלושה רבדים:
1. "בשמים" – מה שנמצא מעלינו, הגבוה והמרוחק.
2. "על הארץ" – כל מה שקרוב, מה שאנחנו מכירים בחיי היומיום.
3. "אין עוד" – עכשיו אנחנו מגיעים למשהו עוד יותר עמוק, אפילו למה שנראה כאילו נמצא מחוץ לכל מה שאנחנו תופסים כמציאות.
אז למה כל הפירוט הזה? האם באמת צריך להדגיש שאין אלוקים נוסף שמסתתר לו איפשהו? אולי בחלל, במעמקי האדמה, או בכל פינה אחרת?
החסידות משיבה שזה לא עניין של אלוקים נוסף או לא, אלא של להבין שאין שום דבר אחר בכלל.
הקב"ה הוא כל מה שיש. כל העולם וכל מה שיש בו, זה לא סתם דברים שקיימים מעצמם – זה רק בגלל הכוח האלוקי שמחזיק אותם.
אם היינו יכולים היינו מבינים שהכול זה ה'. כל דבר שאנחנו תופסים, זה אלוקות טהורה. אין כלום חוץ מזה.
כל רגע ורגע, הכוח האלוקי הוא זה שמחיה את העולם. אין עצמאות אמיתית לשום דבר, הכל תלוי בו. ולכן, באמת ובתמים, אין עוד מלבדו.
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:53 – צֵאת הַשַּׁבָּת 20:01
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל
- שֶׁלָּכֶם – הָרַב שָׁאוּל אֶקְסֶלְרוֹד
- מְיַסֵּד, בֵּית חַבָּ"ד "גִּבְעַת הַגְּאֻלָּה", גִּבְעַת אוֹלְגָּה