תפילות

אנו מתפללים בנוסח שהותקן ע"י רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל ה"תניא" על-פי נוסח התפילה של האריז"ל ראש חכמי הקבלה והסוד.

על-פי מסורת הגיה וערך רבי שניאור זלמן את הסידור שלו תוך השוואה עם שישים סידורי-תפילה שונים, ודאג שהנוסח יתאים הן להלכה, הן לסוד, הן לדקדוק הלשון. רבי שניאור זלמן מסר לדפוס את הסידור שלו בשנת תקס"ג (1803 לספה"ע) ומאז הופיעו מאות מהדורות של סידורי תפילה בנוסח זה, עם תוספות שונות ועם ביאורים שונים, והסידור הנפוץ ביותר שבו אנו מתפללים עם מרבית חסידי חב"ד, הוא סידור "תהילת ה", שיצא לאור על-ידי הוצאת הספרים החב"דית "קהת" בעשרות מהדורות

מתכונת התפילות שלנו בדרך כלל קרובה יותר, לנוסח עדות המזרח מאשר לנוסח אשכנז (או אף ל"נוסח ספרד" שנהוג בין שאר זרמי החסידות, ושהוא, למעשה, קרוב יותר לנוסח אשכנז מאשר לנוסח ספרד ועדות המזרח). כך, למשל, באות בסדר ברכות השחר הברכות "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני אשה" בסיום הברכות ולא בתחילתן, ועוד דברים כיוצא בזה.

את ברכות השחר וברכת התורה אומרים בבית, סמוך ככל האפשר לקימה, אחרי ניקוי הגוף ופינויו מפסולת. את  הקטע "מודה אני" נאמר מיד עם היקיצה, עוד לפני נטילת-ידיים, תוך הרכנת הראש וקירוב יד אל יד. בנטילת ידים זו מקפידים בכל הפרטים ההלכתיים הנהוגים בנטילת ידים לסעודה, כגון מים כשרים וכלי. ואין אנו מוציאים מהפה שום ברכה אלא רק לאחר שטיפת הפה, פרט, כמובן, לימי תעניות.

אנו מקיימים כל יום בהתאם לשעות האור את כל התפילות

• תפילת שחרית
• תפילת מוסף ( בשבתות וחגים )
• תפילת מנחה
• תפילת ערבית